למה פירות נסדקים ומתבקעים?

היסדקות פרי היא בעיה פיזיולוגית שנפוצה במינים רבים, בעיקר בקרב פירות הדר, רימון, ליצ'י, תפוח, דובדבן, ענבים, שזיף, אפרסמון, אבוקדו ועגבנייה. ברגע שהפרי נסדק, יכולים לחדור אליו פטריות ובקטריות ולרוב הוא כבר לא יהיה ראוי לצריכה.

 

היסדקות פרי לא נגרמת מסיבה אחת ספציפית, אלא יכולה להיווצר ממגוון רחב של גורמים, ביניהם גם כאלה שאינם ניתנים לשליטה. הסיבות הנפוצות ביותר הן:

  • משטר המים בצמח ובאדמה:

במקרים בהם הצמח נתון לעודף מים כמו בתקופות גשומות או במצבים של השקיה עודפת, הפרי גדל ויוצר לחץ הידרוסטטי חזק (לחץ טורגור) על הדפנות, כך שבשלב מסוים קליפת הפרי נסדקת ומתבקעת.

מצב זה נפוץ גם לאחר תקופות יובש ממושכות במהלכן התאים בקליפת הפרי מאבדים את יכולתם להמשיך להתחלק ולגדול. כאשר אספקת המים עולה באופן פתאומי, הרקמות בצמח ממשיכות לגדול במהירות, בעוד הקליפה לא מצליחה לעשות זאת. קצב הגדילה של הפרי הופך למהיר יותר מזה של הקליפה ולבסוף היא מתבקעת.

בפירות כמו תפוחים, אפרסקים ודובדבנים, קליטת המים יכולה להתרחש לא רק באמצעות השורשים של הצמח, אלא גם על ידי ספיגה של מים דרך קליפת הפרי עצמו, כך שלחות גבוהה באוויר גם היא יכולה לגרום להתבקעות הפרי.

  • מחסור בנוטריינטים לצמח:

מינרלים רבים מעורבים בתהליכים הפיזיולוגיים בגדילת הפרי, כך שמחסור בהם עלול להוביל להיסדקות הקליפה. הנפוצים ביותר הם סידן (Ca), בורון (B), אשלגן (K), אבץ (Zn) ומגנזיום (Mg), אך מחסור גם בברזל (Fe), נחושת (Cu) ומוליבדן (Mo) יכול להוביל להתבקעות.

כך לדוגמה סידן חשוב לעובי, האלסטיות והחוזק של דפנות התאים בשכבת האפידרמיס של הפרי. בנוסף הוא מסייע באגירת פקטין שמצוי בדופן ותורם ליכולת להתנגד ללחץ שנוצר בתוך הפרי. בהתאם לכך מחקרים מצאו שריכוז הסידן בפירות שלמים שאינם עברו התבקעות גבוה יותר מהריכוז שלו בפירות הסדוקים.

  • גורמים גנטיים:

זנים מסוימים של פירות ידועים כיותר עמידים/רגישים להיסדקות הקליפה מאשר אחרים. מאפיינים שונים במבנה הפרי כמו גודל הפרי, צורתו, יחס עובי הקליפה לנפח הפרי, עובי הקוטיקולה ומספר השכבות בפרי משפיעים על הרגישות שלו לסדקים. לדוגמה קלמנטינה מזן נובה (סנטינה) ידועה כרגישה יותר להיסדקות.

  • חוסר איזון הורמונלי:

חוסר איזון ברמות ההורמונים הצמחיים אוקסין וחומצה ג'יברלינית (GA) שקשורים לקצב חלוקת התאים בצמח, עובי הקליפה והקוטיקולה, והגברת החוזק והאלסטיות בדפנות התאים של הפרי.

  • מזג אויר:

תנודות חדות במזג האויר עקב הבדלי טמפרטורה בין היום ללילה (משרע).

  • מזיקים:

מיקרו-אורגניזמים מזיקים כמו פטריות ונגיפים מסוימים, כמו כן זבובי פירות, עלולים לגרום להתבקעות קליפת הפרי.

כיצד ניתן לנסות להפחית את היסדקות הפירות?

עדיף כמובן לבחור זני פרי הידועים כעמידים יותר להיסדקות. בנוסף השקיה סדירה, ריסוס בהורמונים/נוטריינטים ודישון מתאים עשויים לעזור. עם זאת חשוב להיות ריאליים, להבין שמניעת היסדקות ב-100% היא בלתי אפשרית ולהנות מהפירות שאינם התבקעו.

 

מקורות:
  1. Singh, A., Shukla, A. K. & Meghwal, P. R. Fruit Cracking in Pomegranate: Extent, Cause, and Management–A Review. International Journal of Fruit Science 1–20 (2020) doi:10.1080/15538362.2020.1784074.
  2. Butani, A. M., Purohit, H. P., Solanki, R., Mishra, P. & Dadhaniya, D. ACTA SCIENTIFIC AGRICULTURE (ISSN: 2581-365X) A Chronic Problem of Fruit Cracking in Fruit Crops: A Review. (2019).
  3. Linus U. Opara, C. J. S. H. B. Fruit skin splitting and cracking. (John Wiley & Sons, 1996).

לַחֲלוֹק: