אורתופדיה של עצים

תקציר:

עצים הינם אורגניזמים בעלי יכולת הסתגלות מופלאה. בטבע ניתן למצוא אותם במגוון תאי שטח ובמגוון אקלים מסביב לגלובוס הודות ליכולת זו, אך לא כך הדבר בשטח העירוני. לרוב, העץ העירוני הגיע למקומו על ידי בני אדם שנטעו אותו מבלי להתייחס לתנאי הגידול אליו יהיה חשוף במהלך חייו. בין אם בגלל תהליך הגידול, הטיפול או אופי העץ לעיתים יש צורך להעמיד לרשותו תמיכות אשר מטרתן היא למנוע נזק פוטנציאלי לעץ. ישנם ייתרונות רבים להענקת תמיכה לעצים אך לעיתים אין צורך בכך ואפילו נקיטת פעולה זו יכולה למעשה להזיק לעץ. לכן במידה וכן מחליטים על כך, חשוב שהדבר יעשה על ידי אדם המוסמך לכך. בעלי מקצוע רבים מסכימים כי עבור עצים בוגרים, פוטנציאל הסיכון במיוחד במרחב העירוני בגלל הקרבה לבני האדם הוא כזה שכדאי בגללו להעמיד לרשותם מערכות תמיכה מסוגים שונים. השיטות העיקריות בהן משתמשים לתמיכה בעצים הן שימוש בכבלים המחזיקים חלקים של העץ יחדיו, שימוש במוטות המצמידים חלקים שונים של העץ ומונעים את תנועתם, שימוש בתמיכה חיצונית כגון פיגומים או מוטות הממוקמים מסביב לעץ ועיגון באמצעות כבלים לעצם נוסף כגון עצים או האדמה. מטרת כתבה זו היא לסקור את השיטות השונות, לפרט עליהן ולערוך השוואה ביניהן.

מבוא:

עצים הם יצורים סתגלתניים מאוד המסוגלים לחיות עשרות שנים ולהגיע למימדים עצומים במידה ועומדים לרשותם תנאי הגידול המתאימים ובמידה והתפתחותם תקינה. כבר במהלך גידול העצים יכולים להתרחש נזקים אשר במבט ראשוני יכולים להיתפס כנזקים מינוריים אך במשך השנים עלולים להיות משמעותיים מאוד עבור העץ והתפחותו. דוגמא לכך יכולה להיות גידול עצים בתוך מיכלים אטומים שעלולים להביא לבית שורשים צפוף שבעת שתליה באדמה יגרום להתפתחות לא אופטימאלית של מערכת השורשים ובכך תחליש את העץ מאוד.

בזמן נטיעה של עצים חשוב מאוד לספק לעץ את כל התנאים הטובים ביותר להם הוא זקוק על מנת שאותו עץ יקלט באדמה בצורה הטובה ביותר. אחד הגורמים שיכולים להשפיע על הצלחתו להיקלט בקרקע הוא תמיכה ועיגון אשר יאפשרו לו להתמודד עם איתני הטבע ובעיקר רוחות. רוח חזקה מביאה לנדנוד העץ ויכולה להפיל את העץ על צידו או אפילו לשבור אותו, לכך חשוב מאוד שהעץ יפתח מערכת שורשים חזקה אשר תספק את האחיזה הנדרשת וגזע עבה מספיק שיוכל לעמוד בעוצמת הרוח.

תמיכה חיצונית (מעשה ידי אדם) יכולה לעזור לעץ להשיג את התמיכה הנדרשת לו על מנת להתמודד בצורה טובה יותר במהלך שנותיו הראשונות. הפרקטיקה המקובלת על תמיכות אלו היא להסיר אותן אחרי זמן מה על מנת לתת לעץ התמודד בעצמו עם תנאי מזג האוויר בבית הגידול בו הוא נמצא על מנת שיוכל להתפתח כראוי.

לרוב, בשטחים עירוניים עצים חדשים שניטעים זוכים לתמיכה בצורות שונות, בין אם על אדמתית או תת-אדמתית. ממחקרים רבים שנעשו בנושא ניתן למצוא הצדקות לכך, לדוגמא:

• עצים שנתמכו הציגו פחות תסמינים של מחלות ובאופן כללי נראו בריאים יותר.
• קטור גזע עצים שזכו לתמיכה היה גדול יותר ב- 1-3 מ"מ מעצים מקבילים ללא תמיכה.
• בזמן העתקת עצים, חלק ממערכת השורשים נתלשת וללא תמיכה נוספת עצים אלו לא יעמדו כנגד עוצמת הרוח.

בניגוד לכך ישנן ממציאים הסותרים את הדעה הרווחת כי כל עץ זקוק לתמיכה באופן אוטומטי, כמו למשל:

• במידה ומערכת התמיכה לא מוסרת בזמן והדוקה מידי מהגזע, יכולים להיווצר פצעים על קליפת העץ ולעיתים גם מצבים בהם העץ "בולע" את החובק, דבר שמחליש מאוד את גזע העץ.
• תמיכה תת קרקעית למעשה נסתרת מהעין ולכן קל יותר לשכוח ממנה ולהיזכר בה רק כאשר נעשה נזק לעץ. נזק זה יכול להיות למשל נזק פיזי למערכת השורשים או עיכוב ופגיעה בהתפתחותו של בית השורשים.
• קוטר גזעים בעצים עם תמיכה גדל בקצב איטי יותר בהשוואה לקוטר גזעי עצים ללא תמיכה.

בגלל הסיבות שהוזכרו, הגישה כיום היא שיש לתמוך בעצים רק במקרים מסויימים ולתת לעץ לגדול כמה שיותר ללא הפרעות.

סיבות לגביהן אין עוררין לגבי נחיצות תמיכות הן בעצים בוגרים בהם יש סיכוי ממשי לנזק גדול לעץ. נזק שבא לידי ביטוי במיוחד בשטחים עירוניים בגלל שעץ בגודל שכזה במידה וקורס, יכול לגרום לנזק הרסני לתשתיות ובניינים ואפילו לגבות חיי אדם. לכן עצים בהם אין מוביל מרכזי וישנו חשש לשבירת אחד מהם, או למשל עצים מבוגרים בהם ענף גדול יכול להישבר זוכים לתמיכות שונות. סיבה נוספת לתמיכה יכולה להיות עצים בעלי חשיבות היסטורית/תרבותית כמו שניתן למצוא למשל ביפן ורוצים להאריך את משך חייהם ככל שניתן.

מטרת העבודה:

מטרת העבודה היא להתמקד בשיטות לתמיכה בעצים בוגרים לפרט עליהן ולדון ביתרונותיהם אל מול האלטרנטיבות.

שיטות התמיכה השונות:

1. כבילה באמצעות כבלים (Tree Cabling) – בשיטה זו נעשה שימוש בכבלים אשר מחברים שני ענפים

   

   שונים על העץ וגורמים לכך שחלקי העץ ינועו ביחד ולא בנפרד. על ידי כך קטן הסיכוי שישברו ענפים בעץ וכפועל יוצא קטן הסיכוי לנזק משמעותי לעץ. במידה וישנו יותר מענף אחד הזקוק לתמיכה מסוג זה ניתן ליצור מערכת כבלים המסוגלת לתמוך במספר ענפים כפי שניתן לראות בתמונה. בעבר נעשה שימוש בכבלי מתכת אשר היו מוכנסים לתוך רקמות העץ על ידי קידוח לטובת אחיזה ויעילות מירבית. כיום בשוק ישנם מוצרים סינטטים המלופפים מסביב לעץ ולא מוכנסים לתוכו ומספקים גמישות גבוהה יותר ביחס לכבלי המתכת. את הכבלים לרוב מחברים בגובה של בערך 2/3 מהנקודה החלשה אל קצה הענף.

2. שימוש במוטות הצמד (Brace Rod) – מוטות אלו משמשים להצמדה של מספר מובילים בעץ. באמצעות מוטות אלו אנו מקטינים את הסיכון להתרחקות הענפים או את התנועה שלהם ביחס למובילים אחרים. בנוסף, נעשה שימוש נחרב בשיטה זו לתיקון סדקים בהתפצלויות ענפים. לרוב מניחים מספר מוטות יחדיו או לחלופין משלבים אותם עם כבלים לצורך תמיכה נוספת.

   

   השימוש במוטות הצמד אלו נעשה בשתי דרכים עיקריות כפי שמסומן בתמונה:

   • דרך העץ (מסומן בעיגולים כחולים) – בדרך זו המוט עצמו מוחדר דרך העץ ונתפס בצידו השני על ידי אום או תופסן אחר.
   • בעזרת תפס )מסומן בעיגולים אדומים) – בדרך זו המוט מחובר לתפס בצורת בורג או תופסן שמוברג לעץ עצמו.
3. הנחת תמיכות חיצוניות (Propping) – בשיטה זו למעשה מספיקים לעץ תמיכה על ידי הנחה שלתמיכות שונות עליהן נשענים הענפים או הגזע עצמו. באמצעות תמיכה מסוג זה, עצים המצויים בתנאים מיוחדים יכולים להמשיך ולגדול. דוגמא לכך היא למשל למשל ענפים ארוכים אשר יכולים להמשיך לגדול ולהתארך למרות שבתנאים רגילים כנראה שהם לא היו מסוגלים לכך כפי שניתן לראות בתמונה.

   

   

   דוגמא נוספת היא תמיכה בגזע עצמו של העץ. בתמונה הבאה ניתן לראות תמיכה שגזע של עץ אורן בן 200 שנה ששרד את הצונאמי שהכה ביפן בשנת 2011 המקומיים ניסו להצילו אך בעקבו המלחת הקרקע הוא מת לאחר כמה שנים.בשביל להנציח את העץ הוקמה אנדרטה לזכרו על ידי החדרת מוט מתכת למרכז הגע בשביל לשמר את מימדיו והוספו העתקים של הענפים והעלים שלו לפני מותו.

4. עיגון באמצעות כבלים (Guying) -בניגוד שיטה הראשונה בה הכבל מתחבר לשני חלקים שונים של העץ ולבניית תמיכות חיצוניות בהם הגזע נשען על המערכת, בשיטה זו הכבל מחובר לעצם נוסף כאשר הכבל מושך את העץ וממזער את תזוזתו. עצם זה יכול להיות עץ נוסף או אפילו הקרקע כפי שניתן לראות בתמונה. לרוב בעצים בוגרים השימוש בשיטה זו נעשה כאשר לעץ ישנן בעיות עם מערכת השורשים או כאשר העץ נוטה הצידה בגלל רוחות. בנוסף, נעשה שימוש בשיטה זו גם כאשר אנחנו רוצים לוודא שבמידה ויפול העץ הוא לא יפגע במקומות מסוימים הממוקמים בקרבתו.
   

   

   עיגון לאובייקט נוסף על ידי כבלים

   תוצאות/ מידע קיים:

כבילה באמצעות כבלים (Tree Cabling)

• אחת השיטות לשימוש בכבלים לצורך תמיכה בעץ היא על ידי קידוח או דרך הענף או רק בחלקו. הקידוח נעשה על מנת לניתן יהיה לתפוס את הכבלים בצורה מיטבית לעץ ללא החשש שהוא יתנתק או יזוז, דבר שיהפוך את התמיכה ללא רלוונטית. למרות זאת, עקב הקידוח נגרם לעץ פצע שיכול להוות מקור חדירת מזיקים/ או להחליש את חוזקו המבני של העץ. עקב כך ההנחייה הרווחת היא לנסות להימנע מקידוח בעץ שלא לצורך.
• כיום, ישנם תחליפים לכבלי המתכת ואלו הם כבלים גמישים מחומרים סינטטים. לכבלים אלו מספר ייתרונות בולטים ביחס לכבלי המתכת/פלדה והם למשל שכבלים אלו מספקים גמישות מסויימת ולא מגבילים את תנועת הענפים באופן מלא. תנועה זו חיונית לענפים ומפחיתה מהם את העומס ובכך מעלה את אפקטיביות התמיכה. ייתרון מרכזי נוסף הוא שבשימוש בכבלים אלו לא פוצעים את העת בשביל להתקין אותם. ייתרון נוסף למערכת זו הוא שבמידה וכן נשבר ענף, המערכת יכולה לתמוך בו ולמנוע את קריסתו לאדמה במידה וישנו שביל/פארק או בית מתחת לעץ.

שימוש במוטות הצמד (Brace Rod)

• פיתרון זה הינו הפתרון הטוב ביותר מבין האלטרנטיבות להתמודדות עם עצים שכבר החלו להיסדק וכאשר נחוצה פעולה דרסטית על מנת למנוע נזק נוסף. כיוון שבעזרת מוטות אלו, נמענת לחלוטין תנועת חלקי העץ בנפרד אנחנו יכולים לחבר ובמהלך הזמן אף לאחות את חלקי העץ השונים עם התפתחות רקמת קמביום חדשה.
• השימוש במוטות למעשה מעביר את הלחץ שמפעילים ענפי העץ השונים מהנקודה החלשה בעץ אל המוט עצמו. בגלל העומס הרב על כל מוט, ההמלצה היא להניח מספר מוטות או אפילו בשילוב עם כבלים בשביל שהעומס יתחלק בין מספר מוקדים ולא יווצר נזק נוסף לעץ בנקודות אלו.
• אופציה זו אינה מומלצת כפיתרון מניעתי בגלל שלרוב דרושה פעולת חדירה לתוך רקמות העץ היכולה לגרום לנזק נוסף. למרות זאת, במידה ואין ברירה השימוש במוטות יוצר נזק משני קטן ביחס לאלטרנטיבות אחרות כגון אחזקה חלקי העץ יחד על ידי רצועה עבה המונעת את היפרדותם. רצועה זו יכולה לגרום לשפשופים ופצעים בקליפת העץ ואף ברקמת הקמביום שעלולים לגרום לנזק משמעותי לעץ ולפגוע בסיכויי החלמתו.

הנחת תמיכות חיצוניות (Propping)

• אחד הדברים החשובים שצריך לשים אליהם לב במהלך השימוש השיטה זו הוא נקודות המשען והמגע ביניהן לבין העץ עצמו. בגלל משקלו הרב של העץ, יכול להיווצר מצב בו נגרם נזק לעץ בנקודת המשען שיחליש את העץ.בגלל סיבה זו נעדיף להימנע ממקרה זה על ידי הזזת נקודת המשען מפעם לפעם או הנחת נקודת אחיזה שלא יוצרת עומס על חלק מסויים בעץ.
• יתרון שיטה זו על פני השיטות האחרות הוא שאפשר להעביר את עומס משקל העץ אל הפיגום עצמו או לאדמה, בניגוד לשיטות האחרות בהן מתחלק המשקל בין רקמות העץ עצמו. בדרך זו אנו נותנים לעץ תנאים מתאימים לגדול בצורה שלאו דווקא הייתה אפשרית בטבע.
• כאשר נעשה שימוש בשיטה זו, נרצה שהתנאים יהיו אידיאלים בשביל להשיג את סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר. מסיבה זו, במידה וישנם ענפים גדולים שנרצה להוריד כיוון שהם מושכים את שלד בעץ לכיוון לא רצוי נעשה זאת בתקופת החורף. דוגמא נוספת היא שנרצה להניח את התמיכה על יסודות מוצקים כמו סלעים או יציקת בטון בשביל למנוע את שקיעתה באדמה, דבר שייתר לחלוטין את התמיכה ואף עלול להזיק לעץ על ידי משיכתו לכיוונים לא רצויים.

 

עיגון באמצעות כבלים (Guying)

• כאשר בוחרים בעיגון לאדמה, נרצה שנקודת העיגון תהיה רחוקה מהגזע לפחות כמו גובה נקודת החיבור בעץ. במידה ואין לנו המרחק המספיק, נשאף לבחור נקודה מרוחקת לפחות 2/3 כמו גובה נקודת החיבור לעץ. הסיבה לכך היא העומס על הכבל ונקודת המשען ויעילות העיגון. במידה ונבחר נקודות לא מתאימות, העומס עלול להכריע את אחד מהם או שלא תהיה תמיכה מספיקה לעץ.
• במידה ונבחר עץ נוסף בתור נקודת עיגון, נצטרך לוודא כי עץ זה גדול יותר מהעץ שזקוק לתמיכה. נקודת העיגון צריכה להיות בחציו התחתון של העץ ובגובה של לפחות 2 מטרים מהקרקע. בנוסף, נרצה שנקודת החיבור בעץ הנתמך תהיה לפחות באמצע גובה העץ אם לא גבוה יותר.
• לפני התקנת עיגון לעץ , חשוב שמומחה יבחן את העץ שאמור לשמש כנקודת עיגון. במהלך הבחינה חשוב לשים לב לחוזקו המבני ובריאותו של העץ על מנת לוודא שהוא יוכל לשאת בעומס של העץ השני ושל עצמו.
• לשיטה זו מספר ייתרונות על פני האלטרנטיבות למשל שבאמצעות מספר כבלים אנחנו יכולים ליצור במנה דמוי חצובה שייצב מאוד את העץ מבלי להגביל את התפתחות הגזע כמו אנטנות שניתן לראות עולות לגובה של עשרות מטרים באוויר. יתרון נוסף הוא שבניגוד לחלק מהשיטות, הגזע שומר על יכולת תנועה מסויימת דבר שחשב מאוד להמשך התפתחותו.

דיון:

לאורך העבודה כולה הוצגו שיטות התמיכה בעיקריות בהן נעשה שימוש בעולם הגינון. שיטות אלו, לחוד או במקביל מסוגלות לספק פתרון מקיף ויעיל למגוון בעיות אותן פוגש האִילָנַאי (אדם העוסק בטיפוח עצים או בטיפול בהם). למרות יעילות שיטות אלו המסקנה הראשונה המתבקשת היא כי במידה ואין הכרח לספק לעץ תמיכה או חיזוק כלשהו, עדיף להימנע מכך. הסיבות לכך הן בין היתר כיוון שהעץ ברוב המקרים מסוגל "לדאוג לעצמו" וגם בגלל שיכול להיגרם יותר נזק מתועלת במידה והתמיכה לא מותקנת כהלכה. כהמשך ישיר של המסקנה הקודמת, מסקנה נוספת העולה מן המקורות היא כי עדיף שאת הקמת/הרכבת התמיכה יעשה אדם מנוסה המוסמך לכך. על מנת להשתמש באחת משיטות אלו בצורה אפקטיבית על עץ מסויים, ישנם מספר גורמים שצריכים להילקח בחשבון. אדם מנוסה ומיומן ידע להתאים את התמיכות הנכונות לאופיו של העץ ולמזער את הנזקים הפוטנציאלים, שני דברים אלו קריטיים לבריאותו של העץ ולסיכויי החלמתו.

ישנם ייתרונות וחסרונות עבור כל אחת מהשיטות השונות אשר צריכות להילקח בחשבון כאשר מחליטים לתמוך בעץ מסויים. כבילה באמצעות כבלים מאפשרת לנו גמישות רבה מבחינת מיקום הקמתה, כלומר אנו יכולים לשנות את מיקומה ככל שהעץ גדל מבלי ליצור נזק משמעותי. בניגוד לכך, גם בעקבות שימוש במוטות הצמד אנחנו נצטרך לשנות את מיקום התמיכות אבל במקרה זה יווצרו פצעים בעץ כתוצאה מהחדרת המוטות, שעלולים להביא להרס מיותר של רקמות, וכפועל יוצא לסכן בני אדם במרחב העירוני. ייתרון של מוטות ההצמד על פני הכבלים הוא שבעזרתם ניתק למנוע תזוזה יחסית בין שני חלקי עץ לחלוטין בניגוד לכבלים בהם לעולם תתאפשר תנועה מסויימת. כפי שצוין קודם, להנחת תמיכה חיצונית לעץ יש ייתרון משמעותי והוא העברת העומס על גורם נוסף שהוא אינו העץ עצמו. עצם הסרת העומס מהעץ מאפשרת לו להשקיע את המינימום ההכרחי בייצוב איבריו ולהתפרס באין מפריע. על ידי עיגון בעזרת כבלים אנחנו יכולים לאפשר לעץ תנועה מסוימת שתאפשר לגזע שלו להתפתח באופן טבעי אך לשם כך אנחנו לעיתים זקוקים לשטח רב בניגוד למשל לתמיכה חיצונית. בנוסף, על ידי חיבור לכבלי עיגון אנחנו צריכים לקדוח בעץ ובכך לפצוע אותו.

מעבר למה שנאמר עד כה, חשוב לציין שבמדינת ישראל בניגוד למדינות רבות בעולם כל תחום התמיכה בעצים אינו מפותח מספיק. דוגמאות לכך ניתן למצוא בכך שניתן לראות עצים רבים עם צלקות גדלות המעידות על שבירת ענפים גדולים או אפילו מתים בגלל טיפול לקוי ועוד. עיריות ורשויות רבות רואות בעצים מטרד בגלל הצורך התדיר בתחזוקה והנזקים הנגרמים לתשתיות כתוצאה מאותם עצים כמו סתימת קווי ביוב או הרמת מדרכות ועוד, אך מתעלמות מייתרונות רבים כמו הורדת טמפרטורת הרחוב במספר מעלות או מתן פיתרון הצללה להולכי רגל בחודשי הקיץ ברחבי העיר וכו. לפי דעתי הייתרונות עולים בהרבה על החסרונות מבחינת נטיעת והימצאות עצים במרחב העירוני ולכן על כל רשות ועיריה להחזיק צוות מיומן של אילנאים שיוכלו לתת מענה לעצים במרחב הציבורי. בכך ניתן יהיה לשפר את פני העיר מבחינת אסתטית, לשפר את מצב הרוח של התושבים אשר יכולים לשהות בצל במזג אוויר החם שלנו. ניתן יהיה להפחית עלויות של חשמל עבור מבנים הממוקמים מתחת לעצים ועוד שימושים רבים ומגוונים.